צריך להוביל את הילד להחלטה?

לכבוד הרב לוי שליט"א

אני אברך שעוסק כעת ב"ה בפרק השאת הילדים ואבקש לדעת את הכיוון הראוי, כשרואים אצל הילדים מצב של קפאון וחוסר יכולת להחליט, האם ועד כמה מותר ללחוץ ולכוון אותם.

הגר"ד לוי שליט"א: באופן כללי אעיר שלגבי שאלתך יש להבחין בין מגזרים, לא ראי ירושלמים כראי ליטאים, וכו' וכדו'. יש קבוצות בהם הקושי מראש נדיר יותר, ולעומתן באחרות הבעיה גדולה והשלכותיה ניכרות.

יש קהילות בהן נהוג שההורים מובילים את החיפוש אחר המיועד והם עוסקים בבירורים מקיפים על המוצעים, הילדים מרגישים אימון ובטחון בהחלטות ובעצות המבוגרים, והפגישה מטרתה רק לוודא שאין מיאוס ושיש פוטנציאל לקשר, אשר על כן התהליך של ההיכרות קצר ומגיע כבר אחרי החלטת ההורים.

לעומת זאת אצל אחרים הנתיב לפגישה קצר, ואחריה יש כברת דרך. יש ציפיה מצד המיועדים לתחושות מסוימות, וההתלבטות מכבידה מאוד על כתפיהם. זה גם נוגע אליהם אישית, וכיון שכך הם מתקשים הרבה יותר להתפשר על החלום, החויה שהרבה מרגישים היא, שמי שהם רוצים - לא רוצה אותם, ועל מי שרוצה אותם - הם מוותרים...

ידועה המעשיה על אחד האדמו"רים שאמר לבחור מבוגר שביקש ברכה שימצא כבר את זיווגו האמיתי, שלצערו הרב היא כבר נשואה...

ההורים - בגלל נסיון החיים ובעיקר בגלל שמעורבתם הרגשית פחותה יותר, מתמודדים יותר בקלות ומזהים את גבולות היכולת וההשגה.

אך האמת שגם להם יש את הנקודה העיורת הזו, גם אם היא קטנה יותר.

אז מה נותר לנו כהורים לעשות במקרה כזה?

נתחיל במה לא לעשות, לא להתערב ולשכנע על הצעה ספציפית, לרוב זה לא יועיל, וטוב שכך, שהרי אם נצליח במרכאות להתגבר על התנגדות המיועד או אז כל החיים התחושה שתלוה אותו תהא שהשידוך הזה היה לא מרצונו החופשי ולא ניתן להפריז בנזק הנורא שבכך!

מה כן? כדאי בזמן שבו אין שידוך מסוים על הפרק, להפנות את הבחור או הבחורה לשיחה עם מישהו חיצוני שיש להם ולנו אימון בו, עדיף כמובן אדם שעוסק בנושא ויודע לתמוך בתהליך הסבוך הכרוך בשידוכים. השיחה תעזור למיועדים להבין את מה שהם מחפשים, לזהות את הכשלים בדרך, להכיר את עצמם ולמצוא מה יכול לעזור להם בהחלטה החשובה כל כך לחייהם. ובעזרת ה' המזווג זיווגים תזכו להוביל את ילדכם בשעה טובה ומוצלחת אל החופה.