על פי דרכו

תודה רבה על הבמה הנפלאה לשאלות ותשובות עם הרב לוי שליט"א, כבר קניתי כמה וכמה תובנות כאן! אבקש – אם אפשר – איזו שהיא הבנה בשאלה שמטרידה אותי.

התחתנתי לפני כשנתיים ואני עוסק לפרנסתי בחונכות בישיבה מסוימת. בעקבות העבודה מפליא אותי הרבה פעמים, מדוע בחורים מקשיבים לי יותר מלהוריהם?

ההורים משקיעים את כל אונם והונם בילדים במסירות אינסופית, ואני שמקבל משכורת ונותן אוזן למשך שעות בודדות חשוב יותר מהם??!!

הענין מטריד אותי כמובן בעיקר לגבי ילדיי שיבואו בעז"ה... מה אני יכול לעשות בכדי להיות גורם משפיע לטובה עליהם?

הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א: יפה שאלת! זו באמת ההזדמנות להבין מה הענין בכלל של העבודה שלך... או במילים אחרות, מה הסיבה באמת לכך שהילד לא מרגיש קירבה להוריו, ומעדיף להתייעץ ולהביע את רגשותיו דווקא לאנשים אחרים?

הורים רבים טועים לחשוב שהילד מאמין שלא אוהבים אותו בבית, זו מחשבה מתסכלת ממש, 'אני זה שישב לידו ימים כשהוא לא הרגיש טוב, השקעתי רבבות דולרים בטיפולים ובמורים פרטיים, והוא לא מתבייש לחשוב שאנחנו לא מסורים אליו?!'

טעות נפוצה אחרת היא, שהדעה של ההורים לא חשובה בעיני הילד, 'אבא שלך הוא אחד מהאנשים החכמים בארץ, אנשים מחכים שבועות בשביל לדבר איתו, ואתה מקשיב לאיזה חבר פוחח?!'

אמנם, האמת היא שהילד מעריך את הוריו עד מאוד. אין דבר יותר מספק ילד ממבט מאושר של אביו. כל ילד יודע שכשיש לו איזה בעיה - רק הוריו יעשו בשבילו הכל!

הנקודה היא רק שהאדם – ובפרט בימי הנערות – זקוק לחבר בשביל עיבוד הרגשות שלו, הכרת הערך העצמי, בניית האישיות וסולם הערכים, וכן זיקוק הדעות. לשם כך הוא מחפש מקום נח ומכיל, המקבל אותו כפי שהוא וללא ציפיות.

לא פלא אם כן שאת הענין הזה הוא ימצא דוקא לא בקרב המסורים לו באמת, שכן זה עצמו יוצר ציפיות ומטען רגשי כבד.

הכרת התודה שלו להורים מחד, והחלומות שלהם עליו מאידך, מכבידים מאוד על השיחות.

זו הסיבה להצלחה של החברה להשפיע על הילד יותר מההורים.

בדורות הקודמים – עידן התמימות וההיררכיה – ילדים הקשיבו להוריהם ופחות הושפעו מחברה קלוקלת. כיום הכלי המשמעותי להשפעה הוא על ידי חונכים, הקרובים בגילם לנערים, בוגרים דים, וגם מסוגלים לנהל שיחה ללא מטענים כבדי משקל של הורות.

ענין נוסף וחשוב הוא, שמוטיבציה להתקדמות מגיעה מתחושה טובה, כאשר ההורים לא מרוצים מספיק זה עצמו מוביל לכשלון נוסף. לעומתם החונך יחמיא בכנות כיון שהוא לא רוצה וחייב לראות את הבחור במקום הגבוה עליו ההורים חולמים...

*

ולשאלתך לגבי מה אפשר לעשות כדי שילדיך יבואו וידברו איתך, ותוכל להשפיע עליהם לטובה.

ניתן לומר שכשאנו מבינים מה היא הבעיה, נוכל לזהות את הפתרון. הוא נעוץ בעיקר באוירה נעימה ומכילה של הבית. כשנבין שהציפיות לא יובילו אותנו למקום שאנחנו רוצים נשתדל לנטרל אותם ואת השידור שלהם לילדים. נעביר מסר של אהבה וקבלה ואימון, ובעיקר אמונה שהקב"ה ינחה אותנו בדרך אמת, גם אם היא לא חלקה וישירה... נשמח בכל הצלחה וניתן מוטיבציה להמשך. ובעז"ה נזכה לרוות מהילדים רוב נחת!