כיצד מתמודדים עם הרפיון של 'סוף הזמן'?

לכבוד הארגון החשוב 'פלא יועץ'

דבר ראשון רציתי להודות על התובנות היפות והמועילות שאנחנו זוכים לקבל ממכם מידי חודש בחודשו, יישר כח!

אם אפשר, הייתי רוצה לבקש עצה, אני רואה אצל ילדיי – והאמת שגם אצלי – מעין רפיון ידים, הילדים מתקשים לקום בבוקר, ובאופן כללי לא מתאמצים מידי. אני מסביר את זה בכך שזה 'סוף זמן' והחום גם לא מסייע מאוד... אבל אולי זה טבעי וזה בסדר, שהרי עוד מעט נתחיל שנה חדשה ורעננה, מה כבר משנה השבועות הללו?

הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א: שלום וברכה! זה משמח שאתה נהנה מהרעיונות, מקוה שזה יהיה לתועלת.

ולגבי שאלתך, אומר זאת כך, זה טבעי לגמרי להרגיש רפיון, אבל להיכנע לו זה ממש לא כדאי!  

בסעיף הראשון בשולחן ערוך כותב רבינו הרמ"א כך: ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה. ולכאורה תמוה, מדוע כאן בדיני השכמת הבוקר נקט הרמ"א את ענין השכיבה, שהרי בשולחן ערוך הביא ענינים אלו לקמן בסימן רלט?!

[אפשר ללמוד מכאן ענין חשוב שהשינה משמעותית כהכנה ליום הבא, וכפי שביאר רבי חיים מוולאז'ין ז"ל את הפסוק (משלי ו ט) "עד מתי עצל תשכב", אתה העצל, עד מתי תשכב, כלומר תאמר בלשון עתידית - אשכב, שהרי אם לא תישן - "מתי תקום משנתך", דהיינו ודאי תאחר זמן התפלה שהציבור מתפללין].

אבל פשט הדברים ברור לכל מעיין, השולחן ערוך כתב על השינה משתי בחינות, היא כשלעצמה ודיניה נכתבו במקומם על פי סדר היום, אמנם כאן הביא רבינו הרמ"א ללמדנו שהקימה בבוקר מתבססת על העבר, רק כשישנים מתוך יראת שמיים בלילה - קמים בבוקר לעבודת הבורא!

את הרעיון הזה ניתן להרחיב לכל התחלה בכל נושא: עלינו להבין שגם תינוק שנולד זה עתה אינו דף חלק לחלוטין, ידועה תשובתו של מרן החזו"א לאותם הורים ששאלו מאיזה גיל להתחיל לחנך את ילדיהם, ומענהו היה שהחינוך צריך להתחיל עוד לפני החתונה אצל ההורים עצמם...

אדגים זאת בעוד משל מהמציאות, משפחה חיה שנים רבות בדירות שכורות, הרגלי הניקיון והתחזוק שלהם היו גרועים, אך הם תמיד חשבו שזה בכל אופן לא משנה, הרי כשנגיע לדירה שלנו נקפיד על זה – אמרו הם. ניתן לנחש שגם בדירה שלהם הם יתקשו מאוד לנקות ולתחזק.

ברור אם כן שאם אנחנו רוצים להתחיל שנת לימודים מועילה, אנחנו זקוקים להכנה, להרגלים טובים, להערכה של הלימוד. את כל אלו לא משיגים בחוף הים... לשם כך צריך לבנות את היכולות הללו כבר בסוף הזמן הקודם, ודוקא אז הדברים יחדרו באמת ללב, כשמתאמצים למרות הקושי ורק בגלל רצון אמת.

יש לנו נטיה להתחיל את השינוי שאנו מעוניינים לעשות - ממחר, משבוע הבא, מהזמן הבא, אבל זו טעות, ההתחלה נותנת באמת איזה דחף ומוטיבציה, אבל אנחנו עלולים לבזבז אותו על נסיונות כושלים לשינוי, חבל! את הבסיס לשינוי צריך לעשות עכשיו! רק כך כשיתחיל הזמן נשתמש ברעננות להתקדמות ולהפנמת השינוי.

ולמעשה: אמת שלא פשוט בסוף הקיץ לעמוד על כל הדרישות, יש קושי אובייקטיבי של חום ושחיקה טבעית, אפשר קצת לשחרר, אבל לא להיכנע ולוותר על עקרונות חשובים. זו ההכנה הטובה ביותר להצלחה בשנה הבאה בעזרת ה'!