טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו

זכיתי ברוך ה' לילדים מתוקים ומוכשרים, חכמים ומבינים, אמנם שמתי לב במקרים בהם אני זקוק להם לשם ביצוע שליחות וכדו' שהענין קשה להם מאוד, לקיחת אחריות היא עול קשה מידי עליהם.

הדבר מדאיג אותי מאוד, כיצד הם יתבגרו וינהלו חיים עצמאיים ללא קבלת עול ואחריות!

שאלתי היא, כיצד מפתחים בילדים יכולת לאחריות?

הרה"ג ר' דוד שליט"א: אמת, על ערך האחריות ניתן לומר שזהו התנאי העיקרי להגדרת אדם כבוגר. רק כאשר ניתן לתת אימון באדם שיבצע את חובותיו - אפשר להתעסק איתו, והדברים אמורים בין על עולם המעשה, וק"ו כשמדובר על הקמת בית!

לא פלא אם כן, שכל ההורים מייחלים לראות את ילדיהם אחראיים ונושאים בעול.

הבעיה היא רק[...] איך עושים את זה!

ישנם הורים שמאמינים שעל ידי גערה בילד: 'תהיה אחראי!' או: 'למה אין לך אחריות?' ייהפך הוא להיות אחראי... למותר לומר שאין בכך כל תועלת.

אדם נהיה בעל אחריות רק כאשר הוא נושא עליו עול שמונח בשלמות רק עליו! ללא שהוריו שותפים בו.

נדגים: אמהות רבות מתלוננות על הקושי עם סרבנות אכילה אצל ילדים: 'הם לא מסכימים לאכול בכלל, אני מתחננת שיכניסו משהו לפה, מכינה ארוחות מושקעות ואף אחד לא מסתכל עליהן!'

ניתן להסביר את התנהגות הילדים בצורה פשוטה, אין לילד אחריות על הנושא, הוא בטוח שהוא לא יישאר רעב, הוא יודע שאמו תשמח לתת לו אוכל ברגע שהוא יסכים בטובו לאכול...

כאשר נעקוב על אותו ילד עצמו בקעמפ או בישיבה נראה ששם הוא יגיע לחדר האוכל בזמן המיועד ולא יאחר אפילו בדקה...

והסיבה ברורה, שם הוא יודע שאף אחד לא ידאג לו חוץ ממנו עצמו, אם הוא יאחר - לא תישאר לו מנה, והוא יישאר רעב עד לארוחה הבאה. לא פלא שהוא לוקח על עצמו את עול האחריות על נושא המזון שלו.

נחזור לעניננו, כאשר בדברים מסויימים – המתאימים לגיל הילד – נסיר אחריות מאיתנו לגמרי, ניתן בילד אימון מוחלט והעול ינתן בשלימות עליו, הוא יקנה את המידה החשובה של אחריות.

ניתן להתחיל בנושא האוכל, התלבשות, בגיל מתקדם יותר אפשר לשלוח לקניות קטנות, יתכן גם תפקידי נקיון בבית, וכדו'.

לסיכום: אחריות נקנית על ידי הטלת עול תואמת גיל, ובעזרת אימון מלא ביכולת הילד לעמוד בכך, ותן לחכם ויחכם עוד.