וקווי ה' יחליפו כח

לכבוד 'פלא יועץ'

תודה רבה על התשובות המחכימות!

עברנו בין הזמנים ארוך יחסית ולצערי התאכזבתי מהתנהגותו של הבן שלי, לפי מה שאני שומע מהישיבה הוא בחור טוב וממלא את שעותיו בתורה, אך בבית ראיתי אותו מסתובב שעות ארוכות בבטלה. אני מפחד שכל הלימוד שלו הוא משהו חברתי, וכאשר הוא בישיבה הוא משתדל ללמוד רק בשביל מעמד מכובד.

הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א: אבא יקר! בשאלה מורגש הרצון הכנה שלך לגדל את בנך לתורה, ומתוך אספקלריה זו מובנת הבהלה מההתנהגות הזו.

אגב, המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל הוכיח את תלמידיו בתחילת חודש אלול, כיצד יתכן בחורים שלפני יומיים בילו בחוף וכעת לומדים בכזו התלהבות...

הענין הוא שיש גם צד שני למטבע, והוא עומד בבסיס הרעיון של 'בין הזמנים'. ניתן היה לחשוב שזהו זמן מנוחה, אמנם ההסבר הזה מוקשה, שכן שינה מרובה ככל שתהיה לא יכולה להשפיע יותר מאשר יום או יומיים אחריה, וכך גם אוכל. אלא שהענין בבין הזמנים הוא שחרור ממתח ולחץ, יש לכך מקום.

מעגל השנה מכיל בתוכו את חודש אלול ועשרת ימי תשובה ובמקביל גם חגים ויומי דפגרא. אדם לא יכול לחיות חיים שלמים באותה רמת מיקוד, יש גם מקום לתפקידים נוספים שיש לאדם. ולכן אך טבעי הדבר שהבחור שלומד טוב מאוד במהלך הזמן, מתוך רצינות ויראת שמים, מרגיש ואולי גם צריך, ימים בהם הוא יחוש געגוע לתורה.

ויש לכך גם מעשה רב, גדולי ישראל שיצאו לדאצ'ה ולעיירות מרפא.

[אמנם, יש מדרגות בדבר, פריקת עול וקלות דעת אינן מתיישבות ביחד עם לימוד וקשר אמיתי לתורה. ולכן יש מקום לגבולות. אבל ראוי להיזהר בכך, מה שנראה למבוגר נורא ואיום, לעיני הצעיר הוא לא עד כדי כך].

ואשר על כן, נקודת המבט שלך על בנך יכולה וצריכה להשתנות, לא מדובר בבחור צבוע שעסוק רק במעמדו, ממש לא! הוא לומד ברצינות ומתוך יראת שמיים, בבין הזמנים הוא אוסף כוחות להמשך הזמן.

ידועה אמירתו של מרן הרב שך זצ"ל על זמן החורף של מלחמת יום כיפור שלא היה מוצלח בגלל שהזמן החל מיד אחר שמחת תורה, והן הן הדברים.

ובאופן כללי אעיר, שעלינו לאמץ מבט חיובי על הילדים שלנו, לראות בהם את הטוב ולהאמין בהם, לדונם לכף זכות ולשמוח בהם. רק כך תנחם אל דרך הישר.

וניתן לבאר על פי זה במליצה את הפסוק 'בן חכם ישמח אב' – בנו של החכם משמח את אביו שרואה בו טוב, וכתוצאה מכך בנו ימשיך לשמחו.