אני שקוף! מה עושים?

לכבוד הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א

לפני הכל רציתי להודות על התשובות הנפלאות שאנו זוכים לקבל מכם. יישר כח!

כעת, אבקש גם אני עצה לבעיה המטרידה אותי. מה הוא הסוד להצלחה חברתית?

יש אחד שנכנס לבית כנסת ותוך מס' דקות הוא יוצר קשר עם כמה אנשים, שלא לדבר שתוך שבוע הוא קונה לעצמו מקום מעמד ותפקיד, והשני נמצא כבר חצי שנה ועדיין לא עבר את שלב ההנהון בראש לשלום עם שאר המתפללים...

אשמח לעצה כיצד אוכל להשיג קשר חברתי טוב.

אודה מאוד על תשובה בהקדם!

א. ג. מירושלים

הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א: גם ממכתבך הקצר ניתן להבחין בכך שאתה איש נחמד, מוכשר ורהוט, כך שרבים יהנו להיות חברים שלך, כנראה שחסר רק איזה מפתח קטן...

מה הוא המפתח?

זו אחת השאלות שאין להן תשובה אחת ברורה. לפעמים זו ברכת שמים של נשיאת חן, שאין לה הסבר הגיוני, [אחת הדוגמאות הראשונות בתורה לנשיאות חן היא מה שבני ישראל נשאו חן בעיני משעבדיהם עד לא מכבר – המצרים, כמו כן אסתר שנשאה חן בעיני כל רואיה ומבארת הגמ' שהיתה ירקרוקת]. חשוב אבל להבין בכל אופן את התהליך החברתי.

ישנן כמה רמות של קשר חברתי, אנסה לצמצמן לשלש: צוות, ידידות וחברות.

צוות – חבר לבית הכנסת, לחסידות וכדו', היא תלויה בהיכרות בסיסית, תחושת שייכות מסוימת, שתבלוט מאוד כשתתארח במקום זר לגמרי ותראה אדם מוכר. תועלתה בעיקר בענין הזהות ובכח הרבים – והיא תלויה בעשיה ומטרות משותפים, ובכך שהנך מרגיש הזדהות ושייכות איתם.

ידידות – קשר נעים שאינו מחייב – כגון חברי שיעור וכדו', לכך נדרש מעט מאמץ... להתערב בשיחות קלילות ולדבר באופן נחמד. תועלתו בהפגת מתח ותמיכה כללית.

חברות – קשר עמוק ומשמעותי. חבר טוב אין לשער מעלתו, וכפי שאמר ר' יהושע (אבות ב ט), שזו היא הדרך הישרה שיבור לו האדם, שכן בתמיכתו יכול האדם לעלות בדרך העולה לבית ה'. וחבר רע - הפכו. כוחו הגדול נובע מכך שהוא עונה לצרכים הרגשיים העמוקים של האדם. וכפי שנבאר, מדובר בעיקר בצורך להערכה, ולתחושה שזקוקים לו.

תועלתה של ההבחנה היא, שכן קשר חברתי נבנה בשלבים. מן הקל והשטחי אל המשמעותי והעמוק [הוא גם לוקח זמן..]. זאת ועוד, הקשר השטחי - למרבה ההפתעה - הוא הצורך הדחוף יותר, זהות ושייכות הם צורך חיוני ממש!

ומכאן אליך, ראשית תשקיע בקשר זה, תשנן לעצמך שכל חבריך לקהילה הם צוות שכולו שואף ועוסק [מי פחות ומי יותר] לעבודת ה', ולכן ודאי שכולם מרגישים קשר אליך. תחייך, תעזור בעת הצורך, תכבד, תהיה שותף במיזמים קהילתיים בממון וביוזמה [כאן צריך להיזהר שלא להדגיש את המוצלחות שלך, אנשים לא אוהבים לקנאות...]. ובעז"ה תרגיש במהרה שייכות והזדהות אליהם!

ולשלב הבא – עולם הידידות: כפי שהסברנו, ענינו תמיכה ועזר בסיסיים, ברוח ובגשם. אמנם הדבר הנצרך ביותר לכל אחד - ומאידך, גם קל לנתינה - הוא הארת פנים, באדר"נ ביארו: 'והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. כיצד, מלמד שאם נתן אדם לחברו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושים בארץ מעלה עליו הכתוב כאלו לא נתן לו כלום; אבל המקבל את חבירו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום מעלה עליו הכתוב כאלו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם'.

נחזור למעשה: חייך והאר פניך, התעניין בכנות בשלום מכריך ותהיה נחמד... תוך זמן קצר רבים יהיו ידידיך הטובים!

ניתן לעצור כאן, משאלתך נראה שלכך הינך שואף, לתחושת ידידות עם בני הקהילה. אך בכל אופן אמשיך לבאר מעט את הרמה הגבוהה, חברות! חשוב לדעת שלא כל אחד זוכה לקשר כזה, ובנוסף חשוב לברור היטב את החברים, כפי שנתבאר לעיל, חבר טוב תועלתו עצומה, ולעומתו חבר רע יכול להוריד לפי פחת.

רבותינו אבות העולם לימדונו (אבות א ו): 'קנה לך חבר' בשונה מ'עשה לך רב', ומכאן אנו רואים שלהשגת חבר נזקקים אנו לקנין. וטעם הדבר, שכן בשביל לעשות לך רב נזקק אתה רק להסכמת עצמך, משא"כ בחבר, שם צריך גם את רצונו...

אין לטעות ולזהות את הקניה בנתינת שוחד כמו אותו ילד משולי הכיתה שמנסה על ידי חלוקת ממתקים לקנות לו חברים, שכן הקשר יהיה במקרה הטוב ענין של הכרת טובה, לא קשר חברות!

עיקר הקשר בחברות היא ההדדיות שבה, [בשונה מקשר ההערצה שבין התלמיד לרב, וקשר ההענקה שבין הרב לתלמיד]. לא שייך קשר חברי חד צדדי!

ניתן להסיק אם כן, שהדרך לקניית חבר נעוצה בכך שאני אהיה חבר בשבילו. כלומר, בכדי לקבל את הצרכים החברתיים שלי מהחבר – עלי לספק לו את צרכיו החברתיים! בשלבים הקודמים ראינו זאת בחוש, כאשר חייכת והתעניינת בחבר הוא חייך והתעניין בך!

מהו הצורך החברתי העמוק שמסופק ע"י חבר טוב?

האדם זקוק שיתעניינו בו, לתמיכה בעת צרה ואף בשעת שמחה, לפרוק את מחשבותיו ותחושותיו, אך יותר מהכל צריך הוא להרגיש מוערך ע"י אנשים שהוא מעריך, לחוש כי הוא חשוב לחברו והוא זקוק לו.

הצלחה רבה!