איך נשמור על שגרת הבית בימי הקורונה?

ברכת השלום בבית היהודי חשובה תמיד, אין כאן המקום להאריך בחובת ההשקעה בענין זה [בספר 'שלום ורעות' שהוצאנו בעז"ה נתבאר הדבר היטב]. והאמת שאין צורך להאריך... כל בר דעת מבין ש'טוב פת חרבה ושלוה בה - מבית מלא זבחי ריב'.

אמנם עכשיו - בימי הבידוד הביתי שנכפה עלינו - הדבר הוא קריטי ומשמעותי הרבה יותר! וכמה סיבות לדבר:

א. שהות ארוכה של בני הבית ביחד גורמת לבעיות, ומעירה בעיות ישנות. פתאום רואים את בן הזוג וכל ה'הלך ילך' שלו, 'הוא כזה בטלן!' 'הבית לא מאורגן ומנוהל', 'הוא לא עוזר'... 'כל הזמן הוא שומע חדשות!', 'היא צועקת בלי סוף!'. ועוד כהנה וכהנה.

באופן רגיל, כל אחד מבני הזוג נמצא בבית בשעות שלו והוא פיתח שיטות התנהלות כאלו ואחרות, הביקורת של בן הזוג מפריעה מאוד.

ב. הפחד של כל בני הבית מועצם כאשר אין שלום בין ההורים. וכפי שיוסבר.

גורמי הפחד הם בעיקר תחושת חוסר וודאות וחשש מן העתיד לבוא, ובנוסף חוסר אונים ואובדן שליטה.

תחושות אלו נרגעות ומוכלות כאשר האדם חש שדואגים לו ואכפת לאנשים ממנו. כשהסובבים אותו משדרים שהמצב בשליטה ויש מה לעשות, שעוד יהיה טוב...

הדברים נכונים עוד יותר באשר לילדים שאין להם דעה והשקפה, ומרגישים כלפי המצב בדיוק כפי השדר של הוריהם.

זו בדיוק משמעות לשונו של דוד המלך: 'יהי שלום בחילך' ואו אז – 'שלוה בארמנותייך'!

*

עד כאן נתבארו הסיבות מדוע עלינו להתאמץ למען שלום בתינו, הבעיה היא רק איך עושים זאת?...

ראשית ולפני כל דבר, מודעות למצב, לבעיות הנוצרות ממנו וההזדמנויות שבצדו.

מצב כזה באמת לא עברנו, אבל חופשה משפחתית ניתן לשער שכולנו חווינו... נלמד ממנה ק"ו לעת הזו.

חופשה יכולה להיות הרסנית נורא, ומאידך יכולה להוות התחדשות עצומה לכל חיי המשפחה.

בואו ונהפוך את הלימון ללימונדה!

תיאור המצב: מזה כחודשיים אנו מתוודעים למחלה ויראלית שמתפשטת במהירות וגורמת לתחלואה משמעותית ואף למוות. העולם כולו מחפש עדיין את הדרך להתמודד עמה. ובינתיים השיטה היעילה ביותר כרוכה בעיקר בבידוד המחלה ומניעת ההדבקות בה. בתחילה נקטו באמצעים כסגירת גבולות ולאחמ"כ בבידוד ביתי של הנחשדים כנגועים, כאשר ראו שהמחלה מתפשטת החלו בתהליך הדרגתי של השבתת המשק, וכעת כבר מדובר על סגר כללי.

הבעיות הנוצרות מהמצב: פחדים ומתחים לגבי הבריאות שלנו והקרובים לנו. בעיות כלכליות הנובעות מהפסקת הפעילות הכלכלית. הילדים נשארים בבית ומשתעממים.

שלום הבית נפגע כתוצאה מהשהות הארוכה ביחד שגורמת לבעיות שתוארו בתחילת המאמר, ומהתחושה שלמרות הקרבה בגוף יש ניתוק משמעותי מבחינה נפשית.

ההזדמנות: אפשר ליצור אוירה נעימה וחוויות משפחתיות מעצימות. כאשר בני המשפחה חשים שכל אחד דואג פועל ועוזר בשביל האחרים.

לסיכום: המצב כעת כרוך במתחים, הבעיות הם בעיקר בתחושת נתק רגשי, וההזדמנות היא על ידי האכפתיות.

איך משדרים אכפתיות, דאגה ומשפחתיות?

א. התעניינות הקשבה ושימת לב.

יש לדובב את בן הזוג ולתת לו להביע את תחושותיו ורגשותיו לגבי המצב, וסתם כך על החיים. בדרך זו ניתן לתמוך ולסייע בקשיים הנלוים למצב. אמנם טעות נפוצה גורמת לשיחה כזאת להיות הרסנית.

איך לא עושים את זה נכון?... כאשר האשה מתחילה לתאר את הפחד שהיא חווה והבעל שרוצה להרגיע אומר לה: 'זה סיכון פחות מהסיכוי של הלוטו' ומתחיל להביא נתונים וחישובים...

כשהבעל יושב בבית מתוח והאשה מספרת על הגיס שהולך לעבודה ללא חשש...

תגובות המבטלות את הפחד יוצרות דוקא את ההפך! הן רק מעצימות את הפחד וגורמות לתחושה של ניתוק, 'אף אחד לא מבין אותי!'

הדרך הנכונה היא הקשבה לפחד, הסכמה עם הפחד! הבעת ההזדהות הזו עוזרת מאוד, כך האדם לא עומד לבדו אל מול הפחד, יש כבר מישהו עמו! לאחר מכן כדאי לנסות לדבר ולהכיר את הפחד לעומק, למשש אותו, לפרק אותו, לעמוד מולו ולהתמודד. אפשר להתגבר גם על פחד גדול כאשר נחשוב עליו ונדמיין את המציאות הזו.

זה לא רלבנטי למצב שלנו כל כך.. אבל אומר בכל אופן, גם אדם העומד בשערי מוות ייעזר בהכרה בפחד שלו, ובפירוק שלו לפרודות, הפחד על הילדים שישארו לבד, שלא להספיק לעשות מה שרציתי.

ב. שימת לב לתחושה של השני אל מול התנהגות שלך.

לפעמים עיסוק שנראה לך טבעי ונובע מהמצב, כמו התעדכנות בחדשות וכדו', נראה לבן הזוג כהתנתקות ובריחה, כהשתעממות ממנו...

הבית מבולגן מעט [או הרבה...] בגלל פיזור הדעת שלך, אך הבעל מרגיש זאת כזלזול בו.

חשוב להשתדל יותר למען השלום. אפשר גם להסביר את הקושי ולהבין במקביל את הקושי של האחר.

ג. שותפות.

אנחנו ביחד למען כולנו... כדאי ליצור מערך תפקידים לכל בני הבית. תפקיד יוצר תכלית ותוחלת, סיפוק ושמחה. מאידך, חשוב שתהיה עזרה אחד לשני, זה במטלתו של האחר.

ד. חויה.

כדאי להקפיד על ארוחה משותפת אחת ליום, בה יושבים כולם ברוגע ללא לחץ זמן ומטלות, משוחחים על דא ועל הא. מספרים מעשיות ובדיחות...

אפשר לשבת קצת על הרצפה ולשחק משחק קופסא משפחתי.

לעשות הופעות והצגות... להפעיל מוסיקה שמחה בבית..

והכי חשוב, לשדר שאתה נהנה מהביחד המשפחתי שנפל עלינו....

לסיכום: המצב הכפוי עלינו יכול להיות הזדמנות נפלאה לבנייה מחדש של המשפחה, ומעז יצא מתוק!