הכלי העוצמתי ביותר נגד פחדי מלחמה? שגרה!

אחר התודה והברכה לכבוד הרב לוי שליט"א על התשובות המעניינות והרעיונות הפרקטיים שמשוגרים לנו אחת לחודש, כה לחי! אבקש עצה טובה. מדברי הרב בשו"ת על המלחמה הבנתי שהדבר החשוב כעת הוא לשמור על ישוב הדעת, אשמח לשמוע כיוון מעשי בכדי להגיע לידי כך.

יישר כח!

הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א: אתחיל דוקא בשאלה שקבלתי לפני כל האירועים הקשים, לדעתי היא עדיין רלבנטית, ובעומק הענין התשובה עליה היא בבסיס התשובה לשאלתכם.

וזו השאלה: איך אתמודד עם זמן החורף – ועוד עם שני אדרים – הבא עלינו לטובה? יש אמנם חנוכה וגם ט"ו בשבט, אבל באופן כללי זה נראה לי נהר רחב – מים שאין להם סוף – מכדי שאוכל לצלוח אותו!

התשובה לשאלה כזו ודומותיה נעוצה בהבנת כוחה של השגרה כבסיס החיים הטובים.

הביטוי ההמוני 'לעשות חיים' מגדיר בטעות מוחלטת את החיים כריגושים וחוויות, ואת כל השאר כשעמום ומוות. האמת היא בדיוק להיפך! החיים הם הדברים הבסיסיים ביותר, נשימה משוחררת, כוס מים, ארוחה פשוטה – לחם וחמאה, חיוך משכן קרוב, שיחה עם חבר איתו שוחחת גם אתמול... כל החויות הפשוטות הם אלו שנותנות לנו את תחושת החיים, לא הסערות שבדברים המיוחדים, ארוחות מפוארות שהגוף לא מתמודד איתן, חברות מרגשת עד כדי תלות רגשית, לונה פארק מהפך קרביים, טיול מפחיד בקצוות עולם...

אמת שבאופן רגיל בגלל תרבות השפע שמקיפה אותנו אנחנו לא רואים בכלל את המתנות שלנו, ולכן חווים שעמום שמתפוגג לכמה דקות רק עם משהו גדול ומיוחד. זה מה שעומד [יחד עם עוד סיבות] בבסיס ההתמכרות לחדשות. אנחנו מחפשים איזה שהוא משהו מסעיר – ענין לענות בו, דא עקא שכמו מי הים המלוחים זה לא באמת מרווה, אדרבה.

בכדי באמת לזכות להנות מהטוב הגדול שמקיף אותנו צריך לפתוח עין ולהתבונן על כל דבר, להבין מה מעלתו ולהודות עליו, אך בעיקר לראות ולהרגיש אותו.

יש אמירה בלשון בני אדם 'הלואי ולא נזכה לשמחות גדולות'... 'שלא נרגיש את האיברים'... בכל וורט יש אמת מסוימת, אבל בידינו היכולת למרות זאת להבחין ולשמוח בבסיס – החיים הפשוטים.

יש בעיה נוספת הנובעת מכך שאנו חיים בחברת שפע, והיא הקלות להשיג את הדברים הפשוטים. אם פעם בשביל מים נזקקו לשאוב אותם מהבאר, כדי לאכול לחם פשוט היה צריך לקום מוקדם ולאפות אותו ועבור בגד נקי היה צריך לעבוד יום שלם, כיום כל אלו מגיעים לנו בקלות, הסיפוק נעלם ולא זוכים לשנת עובד מתוקה, לא פלא הוא שהערב נמרח ומחליפים לילה ביום, בלילה גם הכשלון ואי העשיה לא בולטים כל כך.

אבל עדיין בידינו הבחירה, האם לבזבז את הזמן שנחסך מאיתנו על הבלים וריגושים, או לנצל את הזמן להתקדמות, ללמוד תורה ומוסר, לחיות עם המשפחה שלנו, לשמור על קשר עם החברים והמכרים, לעזור ולתמוך בנזקקים מסביבתנו הקרובה.

השגרה הטובה והפשוטה היא זו שבאה אלינו בחורף הארוך הבא עלינו לטובה, לא נהר ארוך חשוך ומשעמם...

זאת ועוד, באם נחיה מתוך ההבנה הזו נרויח כתופעת לואי ברוכה גם את אשר אתה השואל מבקש – ישוב הדעת ורוגע. החיים הפשוטים יהוו עוגן וקרקע יציבה למציאות הנדמית לנו כמעורערת.

ולכשתמצי לומר, זו גם המשמעות הנוספת בדבריו של החכם מכל אדם: ט֤וֹב פַּ֣ת חֲ֭רֵבָה וְשַׁלְוָה־בָ֑הּ מִ֝בַּ֗יִת מָלֵ֥א זִבְחֵי־רִֽיב!

לחצו כאן לצפיה בשו"ת על המלחמה