איך אני עוזר לבן שלי בשידוכים?

לכבוד הרב לוי שיחי'

הגעתי בס"ד לזמן שבני כבר בגיל שידוכין, אך לצערי הדברים צולעים. ההצעות זורמות בקצב סביר, אך אין התלהבות מפגישות, וגם אם הן מתקיימות הם מסתיימות במפח נפש. לפעמים אני מרגיש שהוא לא רוצה להתחתן.

אציין שמדובר בבחור חכם ומוצלח שלומד טוב ואהוב על חבריו ואף על מוריו.

אודה מאוד לעצה.

הרה"ג ר' דוד שליט"א: אתחיל בשאלה מפתיעה, למה באמת לרצות להתחתן?...

[איני מתכוון למה צריך, לכך יש תשובה ברורה, אני מתכוון לרצון חופשי].

התשובה על כך נאמרה כבר בפרשת בריאת האדם - 'לא טוב היות האדם לבדו'. חלק מהותי בצורת הבריאה, ועל כן בלתי ניתן לשינוי, שהאדם אינו יכול להתקיים בגפו, [וכך ביאר רש"י שם: שלא יאמרו שתי רשויות הן הקדוש ברוך הוא יחיד בעליונים ואין לו זוג, וזה יחיד בתחתונים ואין לו זוג]. והדבר מקיף את כל החיים, וכמו שנתבאר וביתר פירוט בגמ' (יבמות סב:): כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה בלא שמחה וכו' בלא תורה בלא חומה וכו' בלא שלום.

לפעמים אדם לא מבין ולכן אינו מכיר בכך, הוא שוכח שהוא נעזר בהוריו ומשפחתו, ובכמה וכמה מסייעים.

שמא תשאל מה הבעיה בצורת החיים הזו, שהאדם אינו בגפו, ומה זה משנה שהוא מסתייע באחרים, למה צריך דוקא נישואין?

האמת היא שכל אדם יכול בקלות להבחין בהבדל בין מערכות היחסים הללו לנישואין, ואין צריך לבאר...

בכל אופן אסביר, שהורים - בדומה לעץ פרי - מחזיקים בקלות את הפרי עד בשלותו. כשהזמן עובר החיבור נחלש והפרי נושר. קשה להורים להסתדר עם העצמאות הטבעית לבוגר, ויש גם קושי להחזיק אותו.

עד כאן הדברים פשוטים וידועים, השאלה היא מדוע יש קושי להרבה אנשים לגשת ולהחליט להנשא.

התשובה נעוצה במהות של הנישואין, נישואין הם נתינה וקבלה הדדיות, יש מחיר, נוסף לזאת יש את המקרים שאינם מוצלחים, הפחד מנפילה לפח הגיוני למדי, ואנשים בוגרים וחכמים מרגישים פיק ברכיים טבעי, ובמיוחד שמצד אופיים הם מתקשים לסמוך על הוריהם שבחרו נכון.

[לעומת זאת הצעירים יותר והחכמים פחות עסוקים בעיקר בשמחה על השטריימל המרשים או על שמלת הכלה, ואת הבירורים וההחלטה הם מטילים על ההורים...]

***

אז מה עושים?

יתכן וכדאי להיעזר במטפל או באדם חכם שידבר עם המיועד או המיועדת, ויפרק ביחד איתו את החששות מחד, ומאידך שיסביר לו מה הענין להזדרז [לכל אחד יש את הזמן בו הוא עדיין נחשב, ולכן יש לו הצעות רבות וטובות יחסית, לאחר מכן האפשרויות מצטמצמות וחייבים להתפשר, וככל שמתקדם הזמן הרף באופן טבעי יורד].

כיוון מהותי יותר ניתן למצוא בשינוי דרכי חשיבה.

מטבע הדברים הדבר קשה מאוד, אבל תועלתו רחבה הרבה יותר מעצם ההסכמה להנשא...

מדובר בהכרה במקום הנכון לשכל ולחשבונות.

חשוב מאוד לנהל את חיינו בשום שכל, אך יש שלב מסוים שבו המחשבות מפריעות, צריך לתת מקום לרגש הטבעי להוביל.

אנו רואים את הדבר בכל צעד ושעל, המחיר של ריבוי החשבונות גבוה הרבה מאוד פעמים על תועלתו, בין בעניני מסחר ופרנסה, בין אדם לחבירו, ואפילו ברוחניות.

כמעט ואי אפשר להתקדם כך!

ועל של עתה באנו, הרצון הטבעי הוא להמשכיות ולקשר של אהבה ואחוה שלום וריעות, הפחד וההגיון עוצרים אותו.

אך אם נבין שהקב"ה ברא בנו את הרצון הזה והוא נועד באמת לעזור לנו לעשות את הטוב והישר - יקל עלינו להקשיב לו.

ובאמת סגנון חשיבה כזה רמוז ב'השמח בחלקו', אין הכוונה שהאדם מנהל את החשבון ומשתכנע שגם בחלקו ניתן לשמוח, המשמעות היא שמחה ללא חשבונות.

האלוקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים!

בס"ד הדברים יסתדרו בקלות, ובמהרה.