איך לעבור בשלום תקופות עמוסות בבית?

לכבוד הארגון החשוב 'פלא יועץ'

תודה על השו"ת הנפלא שנותן לי זויות ראיה מחודשות ועצות טובות.

אני עומד כעת בערב הפסח עם כל הכרוך בכך, ורציתי לבקש עצה טובה כיצד נעבור ימים אלו ללא נזקים בבית ובחינוך הילדים.

תודה רבה ושנזכה לישועה

הרה"ג ר' דוד שליט"א: שלום וברכה! עד פרסום התשובה נהיה בעז"ה אחרי הסערה, אך אם נלמד מהנסיון ונזכור שעוד פחות משנה נעמוד שוב באותו מקום, חשוב וכדאי להתכונן מבעוד מועד לשנה הבאה...

בשאלתך העלית נושא חשוב, וניתן לומר גם כאוב. דיברתי פעם עם אברך מבוגר שתיאר בכעס וכאב - שלא קהו למרות השנים שעברו - את ערבי הפסחים בבית הוריו, את הלחץ החל מר"ח שבט, הגלות מהבית כבר ממוצאי פורים, והרעב הממשי שהוא חווה בימים אלו.

לעומתו, רבים וטובים זוכרים בדיוק את אותם הימים באופן אחר לחלוטין! את הרעננות שבנקיון, את העבודה בצוותא חדא על ביעור החמץ, את הארוחות המאולתרות בחצר או בין תנור לכיריים...

ניתן לשאול מה היא הנקודה שמבדילה בין האנשים הללו, על כך ניתן לענות כמה תשובות, אפשר לתלות הכל בבית ממנו הם באים, בסגנון ההכנות שנהגו הוריו, ובאוירה שהשרו הם בבית בימים אלו, אך ניתן לומר שלפעמים ההבדל הוא באישיות של הילד, מה שאחד חווה כקושי גדול, יהיה אצל השני אתגר מעניין.

למאי נ"מ?

לגבי האשמה שהורים רבים חווים בזמנים כאלו, כדאי לזכור שהפרצוף העצוב של הילד אינו תוצאה ישירה של איזו צעקה לגבי הכנסת פירורים לחדר שרק עכשיו ניקית במאמץ רב! ברור שכדאי להיות עירניים לתחושות של הילדים, אבל זה אנושי בהחלט לטעות. הילדים מבינים זאת, והקושי שלהם אינו באשמתכם, עוד מעט יבוא פסח והכל יחזור לאיזון, הם ירגעו וישמחו והקשר ביניכם לא יפגע כלל!

מה כן חשוב?

להכיר את המשפחה שלכם ולפני הכל את עצמכם.

בסוף כולם מגיעים לפסח עם בית כשר, כמובן שהזריזים והלחוצים מסיימים מוקדם יחסית וביתם מבריק ונוצץ, והטיפוסים הרגועים יותר - מאחרים מעט והנקיון אולי לא מושלם, אך בנושא זה ניתן לומר שכל אדם יעשה כפי טבעו, זה שהלחץ משתק אותו - כדאי שיקדים, ומי שחשוב לו ההתנהלות המסודרת והרוגע בבית – יאחר.

בנוסף, נשים לב לטבעי הילדים שלנו ונתאים את ההתנהגות שלנו אליהם במידת האפשר. אם חשובה להם ארוחה מבושלת ננסה למצוא פתרונות מתאימים: יש ארגונים המספקים ארוחות מבושלות במחיר מוזל, אפשר למצוא פינה נוחה ולבשל בה ארוחות קלילות, וניתן אפילו לערוך את הנופש המשפחתי לאחר הנקיון הגדול, ולשוב ממנו לבדיקת חמץ...

כשהילדים צעירים מאוד ומתקשים לשמור על הנקיון - נשתדל להכיר בכך ונלמד לאהוב את היופי של הבית החי שלנו גם אם הוא לא נקי בשלימות.

אנו טועים לחשוב שהלחץ להגיע לשלימות והעמידה בלו"ז הם המובילים להצלחה.

והאמת, כדאי להרגיל את עצמנו ואת ילדינו לאהוב את הציון הנורא של 85%... זה מרגיע ועוזר מאוד ללמידה משמעותית, ומסייע לנו להתמודד בזמנים קשים.

זאת ועוד, למרבה הפלא, אלו ששמחים בציון הזה יגיעו הרבה מאוד פעמים ל100%!

וגם בענין שלנו, להגיע לערב פסח מתוך ציפיה לנקיון טוב דיו - עדיפה גם בדרך וגם בתוצאה על השאיפה לבית מבריק.

אפריילאכן און כשר'ן ערב פסח תשפ"ד!