איך לנצח במלחמה בלתי אפשרית?

בנוסח על הניסים מצינו לשון זו: וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וידועה השאלה שמובן השבח שבנס מסירת רבים וגיבורים ביד מעטים וחלשים, אבל שאר הדברים - טמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורה - מה החידוש בכך? ההיפך – כך ראוי היה להיות!

החתם סופר ביאר שהדברים הללו הם עצמם סיבה לחולשה בדרך הטבע, ולמשל 'עוסקי תורתך' אינם בקיאים בתהלוכות המלחמה והערמומיות והעקמומיות הנצרכת לכך, וזהו הנס שלמרות זאת ניצחו.

אמנם באופן אחר נראה לבאר שמתואר כאן הכח המיוחד של נצחון עם ישראל.

ישנו משפט המיוחס לרבי יצחק מאיר מגור בעל החידושי הרי"ם: גם אם אי אפשר – חייבים, אם חייבים – עושים, ואם עושים – מצליחים!

במשפט זה טמונה תיאוריית הלחימה של עם ישראל.

וזה ביאור לשון התפילה: מדוע עם ישראל יצא למלחמה בלתי אפשרית נגד האימפריה היוונית העצומה, בעלת הצבא המקצועי והמחומש בכל כלי המלחמה של אותם ימים – הפילים והגדודים האימתניים שליוו אותם? בגלל שלא יתכן להסכים למצב של טמאים ורשעים וזדים השולטים בנו, להחטאת עם ישראל על כרחו, ניתוקו מהתורה. ובעיקר מחיקת עם ישראל וטמיעתו בין העמים.

וכיון שכך יוצאים למלחמה נגד כל הסיכויים, ואז מצליחים - וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.

וענין זה עובר כחוט השני בכל תולדות עמנו, החל ממאבקו של אברהם אבינו עם ילידי ביתו הבודדים בארבעת המלכים, יעקב אבינו עם המלאך, בתיה בת פרעה ששלחה את אמתה למרות שלא יכלה להגיע, דבר אל בני ישראל ויסעו – נחשון בן עמינדב, וכן הלאה עד דורנו שהתאושש מן השואה נגד כל הסיכויים.

ידוע המעשה שבהנחת אבן הפינה לשיכון ויז'ניץ בבני ברק דיבר הרב מפוניבז' ובתוך נאומו שאל – 'מי המשוגע כאן?', וביאר דבריו שבשביל לעשות משהו חייב להיות מישהו שבעיני אחרים מעשיו הם שיגעון, רק עם אנשים כאלו קמים פרויקטים ויוצאים מן הכח אל הפועל!

ומכאן נלמד גם למוטל עלינו, חינוך הילדים, פרנסת הבית, ידיעת התורה. תעשה ותצליח בעזרת ה'!