איך אפשר לקפוץ מהים לחודש אלול?

לכבוד הרב לוי שליט"א

השלום והברכה!

רציתי לשאול על הימים בהם אנו עומדים כעת, ימי בין הזמנים, והמעבר החד מהם לעבר חודש אלול.

איך זה אמור לעבוד? איך אפשר לקפוץ היישר מחוף הים לחיזוק של אלול, ולבני עדות המזרח יש אפילו סליחות!

ובכלל אני לא מבין מה הענין בחופש מרוכז, וכי אפשר לאכול ולישון במרוכז? מה הטעם והמשמעות?

הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א: מתוך מכתבך נראה שאתה לא שייך לאלו הנהנים מהחופשה, נראה שאצלך השיגרה עדיפה בהרבה. יתכן והגורם לכך הם הילדים המשועממים בבית... ויתכן ובאמת פריקת העול המוגזמת צורמת לך. בכל אופן אתה מעלה טענות משמעותיות, וראוי להקשיב להן.

ובאמת מחז"ל משמע שבזמן זה נהוג היה אצלם ההיפך הגמור.

וז"ל (תענית לא.): תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: כיון שהגיע חמשה עשר באב תשש כחה של חמה וכו', מכאן ואילך, דמוסיף [מן הלילה על היום לשנות] – יוסיף [ימים כדכתיב (משלי ג) 'כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך' שמתוך שהלילות מאריכין והימים מתקצרין צריך לעסוק בלימודו גם בלילה], ודלא מוסיף - יסיף.

כלומר, שתלמידי החכמים לא רק שלא מיעטו, אלא שהוסיפו בלימודם מתאריך זה אף בלילה.

אמנם אי אפשר לדחות בקל את מנהג העולם, אותו הנהיגו גדולי ישראל.

ונראה שדבר זה דומה למה שנאמר בברכות (לה:): אמר להו רבא לרבנן, במטותא מינייכו, ביומי ניסן [-ימי הקציר] וביומי תשרי [-זמן הגתות והבדים] לא תתחזו קמאי, כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא.

כלומר שלפעמים בטולה זו קיומה, שחרור נותן כח לעומס ולמאמץ גם לפניו וגם לאחריו. זמן קיץ נראה יותר טוב בזכות החופש שבאופק, וזמן אלול גם הוא, וביתר שאת ועוז.

עלה בידינו, שמטרת 'בין-הזמנים' טהורה היא, לשם תוספת חיזוק במהלך הזמן.

אמנם, מכאן נגזר שאין לעסוק ברצף בילויים בלתי נגמר, שסוחט את כל הכוחות ומוציא את הלב והרצונות מהדברים החשובים.

הדרך היא להנות בישוב הדעת מהשחרור מסדר היום המחייב, להתחבר למשפחה בעזרת חוויות חיוביות ונחמדות. וכמובן, 'עשי לך ציונים' להקפיד על תפילות בזמן, ללמוד סדר אחד לפחות, אפשר לגוון כמובן בנושאים. להכנס לענינים שבמשך הזמן לא עוסקים בהם.

העיקרון הוא שהחופש אינו זמן לקלות דעת ופריקת עול, אלא רק לשחרור והפגת מתח.

אלול הבא לאחר כזה 'בין-הזמנים' נראה אחרת! אין בו שום סתירה פנימית ושקר. ומתקיים בו המאמר 'אב – אלול בא'!